כוויות הנגרמות מאש

כוויות הנגרמות מאשהיות וכוויות אש נגרמות בקלות, כגון נגיעה אקראית בסיר חם על הגז, או בתנור פועל, אנשים רבים חווים כוויות קלות במהלך חייהם, והן נחשבות לנפוצות ביותר. ילדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, בשל כווית אשר הנגרמות בשוגג.

סוג הכוויה או חומרתה תלוי במספר שכבות העור המושפעות. רוב הכוויות קלות, אך חלקן עשויות להיות חמורות, ומה שחשוב יותר, רוב כווית האש ניתנות למניעה.

הגורמים

אדם עלול להיכוות מכל מקור חם או מחומם בעוצמה גבוהה, או לחוות תגובות כימיות כתוצאה מחשיפה לחומרים המשתחררים מאש גלויה. גורמים אלו כוללים מגע בלהבה גלויה; מגע עם נוזל חם או מותך; מגע בחפץ חם מאוד, כגון מחבת או סיר במהלך בישול; וחשיפה לגיצי אש כגון סיגריה בוערת או אש מדורה.

תסמיני כוויות אש

כל הכוויות הנגרמות כתוצאה משריפה או מגע עם להבה גורמות לפציעת שכבות שונות בעור. סוג וחומרת הכוויה תלוי במספר שכבות העור המושפעות. חומרת כוויות מתוארת בדרגות שונות כגון דרגה ראשונה, שנייה ושלישית, ורוב הרופאים מתארים כיום את חומרת הכוויות בהתייחס לעוביין, כגון שטוחות, חלקיות ומלאות.

העור מורכב משלוש שכבות עיקריות: האפידרמיס, שהוא השכבה החיצונית; הדרמיס; והרקמות התת עוריות. כל שכבת עור תואמת את סוג הכוויות, וחשוב לציין שכוויות אש רבות עשויות לכלול את כל שלושת הסוגים במקביל.

כוויית אש מדרגה ראשונה

כוויה זו כרוכה בפגיעה באפידרמיס בלבד, שהוא השכבה החיצונית של העור. התסמינים והסימנים כוללים כאב, עור אדום, אזור הצריבה הופך להיות לבן עם מגע, וללא שלפוחיות.

כווייה מדרגה שנייה

כוויה זו כרוכה בפגיעה באפידרמיס ובחלק מהדרמיס, השכבה השנייה של העור. כוויה מסוג זה עשויה להיות מסווגת כשטחית או עמוקה, תלוי בכמויות שכבות העור המעורבות. תסמינים וסימנים שטחיים כוללים כאב, עור אדום, אזור הכוויה הופך ללבן עם מגע, סימנים מנומרים, משלפוחיות, לחות, וללא פגיעה בשיער העור.

תסמינים וסימנים עמוקים כוללים נוכחות כאב או העדרו, שכן הכוויה עשויה להיות כה עמוקה, עד שקצוות העצבים עלולים להיהרס. העור עשוי להיות לח או יבש, שכן ככל שהכוויה עמוקה, בלוטות זיעה נהרסות, והכווייה עשויה או לא עשויה להלבין עם מגע.

כוויות בעובי מלא או כוויה מדרגה שלישית

זו כוויית האש הקשה ביותר, וכוללת את כל האפידרמיס והדרמיס, שתי השכבות הראשונות של העור. קצוות העצבים, כלי דם זעירים, זקיקי שיער ובלוטות זיעה זהירות, נהרסים. אם הכוויה חמורה ביותר, היא עשויה להיות כרוכה בפגיעה בעצמות ובשרירים. התסמינים והסימנים כוללים כאבים, חוסר תחושה במגע, שלפוחיות לבנות או עור חרוך ויבש.

אבחון

בבית החולים, הרופא יבדוק היסטוריה רפואית ויבצע בדיקה גופנית כדי לקבוע את היקף וחומרת כוויית האש. הוא קובע אם הכוויה שטחית, עבה באופן חלקי, או מאופיינת בעובי מלא, ויתחיל את הטיפול בהתאם.

טיפול רפואי

בהתאם לאופי וחומרת אזור כוויית האש, הטיפולים הנקבעים כוללים:

ניקוי – הרופא מנקה בעדינות את אזור הכוויה.

טיפול בשלפוחיות – חלק מהרופאים עשויים לבצע חיתוך של רקמה מתה, ואחרים עשויים להשאיר את השלפוחיות ללא פגע. לא קיימת גישה נכונה או שאינה נכונה.

צריכת נוזלים – בהתאם להיקף הכוויה, הרופא עשוי להורות על טיפול נוזלים בשתייה או באמצעות עירוי.

בהתאם לחומרת והיקף הכוויה, הרופא עשוי לייעץ על המשך טיפול במרכז רפואי מיוחד לטיפול בכוויות. הצורך בטיפול המשך זה כולל מצבים בהם כוויית האש פגעה בלמעלה מחמישה אחוזים מהעור; במקרה בו למעלה העור נפגע ברמה של למעלה מעשרים אחוזים, בקרב אנשים בין הגילאים עשר עד חמישים; במקרה בו העור נשרף חלקית ברמה של למעלה מעשרה אחוזים, בקרב ילדים מתחת לגיל עשר, ובקרב מבוגרים מעל גיל חמישים; ובמקרה בו הכוויות חמורות ומשפיעות באופן מסוכן על האוזניים, העיניים, הידיים, הרגליים או אברי המין.



Comments are closed.
לחצו כאן ליצירת קשר