אבחון כוויות

כוויה מוגדרת כפגיעה בעור כתוצאה מחשיפה לחום, כימיקלים או גורמים אחרים, וניתן בקלות לסווג את דרגת הכוויה על פי עומק הפגיעה העורית (דרגות 1-4).

בשל הסיבוכים השונים העלולים להופיע אצל אנשים אשר סובלים מכוויות, והצורך בהחלטה האם יש צורך לאשפז את המטופל ביחידת הכוויות או שניתן להסתפק בטיפול ביתי, קיים צורך בהנחיות מסודרות בנוגע להמשך הבירור והטיפול במקרים שונים של כוויות. כיום, חומרת הכוויות מתחלקת על ידי ה- American Burn Association ל-3 חלקים עיקריים:

• כוויות בחומרה קלה – בדרך כלל אינן דורשות אשפוז.
• כוויות בחומרה בינונית – בדרך כלל דורשות אשפוז אך אינן דורשות טיפול ביחידת הכוויות.
• כוויות בחומרה קשה – כוויות חמורות ביותר בעלות סיכון לסיבוכים שונים, אשר דורשות אשפוז במרכז מיוחד לטיפול בכוויות.

ההגדרות נקבעות על פי שטח העור הפגוע, מעורבות איברים חשובים, גיל המטופל וגורמים נוספים, וככל שהסיכון לסיבוכים גדול יותר, האשפוז מתבצע כמובן בתנאים מחמירים יותר.

קביעת שטח הגוף הפגוע

הדרך בה מעריכים את חומרת הכוויות מתבססת בדרך כלל על ידי קביעת שטח הגוף אשר נפגע.

השטח הנפגע מבוטא על ידי אחוזים, ונקבע על פי "חוק התשיעיות", בו כל איבר גוף מקבל 9% משטח הגוף, ואיברים גדולים מקבלים 18%. החלוקה מתבצעת בצורה הבאה: ראש וצוואר – 9%, כל יד – 9%, בטן – 18%, גב 18%, כל רגל – 18%, איברי המין 1%. על מנת לדייק יותר, ניתן להשתמש בטבלאות שונות אשר עוזרות לחישוב מדויק יותר של שטח הגוף הפגוע.

קיימת חשיבות רבה לקביעת שטח הגוף שנקבע, מכיוון שככל ששטח הגוף גדול יותר כך הסיכון לאיבוד נוזלים דרמטי ולזיהומים עולה, ויש להתערב בהתאם. ולכן כאשר מדובר במעל 20-25% בכוויה בדרגה 2 או מעל 10% בכוויה מדרגה 3 הסיכון נחשב לגדול ביותר ויש לאשפז את המטופלים באופן מיידי ביחידת הכוויות.

יש לציין שבחישוב זה לא כוללים כוויות מדרגה 1, אשר אינן מעלות את הסיכון לאיבוד נוזלים וסיבוכים אחרים ולכן לא נכללים בספירה.

כוויות בחומרה קלה ובינונית

כוויות בחומרה קלה מוגדרות בדרך כלל כאשר שטח גוף קטן ביותר מעורב – פחות מ-15% בגילאים 10-50 ופחות מ-10% בגילאים הנמוכים מ-10 והגבוהים מ-50. כמו כן, במקרים של כוויות מדרגה 3, כוויה נחשבת לקלה כאשר מדובר על כיסוי של פחות מ-2% משטח הגוף בכל הגילאים.

כוויה בחומרה בינונית מוגדרת בצורה דומה על פי מעורבות שטח גוף ומוגדרת כך כאשר – יש מעורבות של 15-25% משטח הגוף אצל מטופלים בגילאים 10-50, או מעורבות של 10-20%  משטח הגוף כאשר מדובר במטופלים מתחת לגיל 10 או מעל גיל 50. במקרים של כוויה מדרגה 3, הפגיעה נחשבת לבינונית כאשר מדובר בכוויה המכסה 2-10% משטח הגוף.

כוויות בחומרה קשה

הגדרת כוויות בחומרה קשה כוללת פגיעה בשטח גוף נרחב אך יכולה להתקיים גם כאשר מדובר בפגיעה באיברים אנטומיים חשובים ובמקרים נוספים. ניתן להגדיר כוויות בחומרה קשה במקרים הבאים:

• שטח גוף נרחב – מעורבות של מעל 25% משטח הגוף בגילאים 10-50 או מעל 20% מתחת לגיל 10 ומעל גיל 50. כאשר מדובר בכוויה מדרגה 3, מעל 10% משטח הגוף מוגדר כפגיעה קשה.
• פגיעה באזורים אנטומיים חשובים – פגיעה בכפות הידיים, הפנים, הרגליים או המפשעה מובילה להגדרה של חומרה קשה ודורשת אשפוז ביחידת הכוויות.
• פגיעה המערבת מפרקים – מעורבות מפרקים דורשת טיפול מיוחד ולכן מדובר בכוויה בחומרה קשה.
• כוויה המערבת את מערכת הנשימה – במקרים אלה יש צורך באינטובציה והנשמה.
• כוויה כתוצאה מהתחשמלות.
• כוויה המשולבת עם שברים ופגיעות טראומטיות נוספות
• כוויות אצל תינוקות ואצל קשישים.

קראו עוד על כווויות וטיפול בהן:

כוויות בקיבה ובוושט